יום שלישי, 8 במאי 2018

חוכמת המונים

מכירים את המושג 'חוכמת המונים'?

















בויקיפדיה (מיזם שהוא למעשה אחד הביטויים המשמעותיים ביותר כיום לחוכמת ההמונים) המושג מוגדר כך:












בספרו "חוכמת ההמונים" טוען ג'יימס סורוביצקי כי כאשר מוצגת בעיה בפני ההמונים הם יתנו תשובה נכונה בשיעור גבוה הרבה יותר לעומת מומחים בעלי השכלה רלוונטית. כך למשל, בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר" הסטטיסטיקות מראות כי כאשר שאלות הופנו לקהל, למעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, אך כאשר השאלה הופנתה למומחים תשובותיהם היו נכונות בפחות מ-60% מהמקרים. מדהים, לא?

אז מהם התנאים לקיום חוכמת ההמונים?

  1.  עצמאות - דעת האנשים לא מושפעת מדעת האחרים
  2.  מגוון דעות - לכל משתתף יש לפחות לפחות מעט מידע פרטי 
  3.  ביזור (אי מרכזיות) - אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי
  4.  התקבצות - קיים מנגנון לתיעול החלטות פרטיות של האנשים להחלטה משותפת
או בקיצור - עמב"ה!










עם זאת, לא כולם מסכימים עם הטענות בדבר חוכמתם של ההמונים.למשל, ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית, טען לאחרונה בראיון לגלובס כי "חוכמת ההמונים נחמדה כשצריך לנחש את מספר הסוכריות בצנצנת או את משקל השור, אבל היא לא נכונה בהחלטות אסטרטגיות שבהן מנהיג צריך לקבל החלטה שלעיתים נוגדת את ההיגיון הממוצע. מה הטענה הכי גדולה שלנו למנהיג? שהוא עובד לפי סקרים. מה זה מנהיג שלוקח החלטות לא פופולריות? חוכמת היחיד, בדיוק כמו שפעל וינסטון צ'רצ'יל שכיהן כראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה. לנו היה את דוד בן-גוריון שהכריז על הקמת מדינת ישראל, כשברור היה שמדובר בצעד כמעט חסר כל היגיון. מה היה קורה אם הוא היה מתייעץ עם ההמון? אבל ההחלטות פורצות הדרך נלקחות מאותו אדם שעושה את ההבדל ושבזכותו חברה, מדינה או קיבוץ מצליחים".

ומה דעתכם?






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה