יום רביעי, 13 ביוני 2018

ארגון לומד

"ארגון לומד הוא ארגון שאנשיו מרחיבים ללא הרף את יכולתם לעצב את עתיד הארגון ואת המציאות הרצויה לארגון, ואינם מסתפקים בפעילות לצורך הישרדות. ארגון לומד מטפח דפוסי חשיבה המרחיבים את הדעת וגורם לאנשיו לדעת כיצד ללמוד ביחד"
(פיטר סנג'י)


הארגון הלומד, או בשמו המקורי - The Fifth Discipline - הוא ספר שנכתב בשנת 1990 על ידי פיטר סנג'י והפך לאחד מהספרים הפופולריים בתחום הניהול. ספר זה מופיע ברשימות קריאת החובה בפקולטות המובילות לניהול בארץ ובעולם.



תוצאת תמונה עבור הארגון הלומד



על פי סנג'י (1995) הצלחתו של ארגון מותנית בהיותו "ארגון לומד" – כזה המשלב יחד חמש דיסציפלינות של למידה בארגון:

  •  מיומנות אישית - משמעה חתירה מתמדת להתפתחות אישית וללמידה. בלמידה אין הכוונה רק לרכישת מידע נוסף, אלא גם להרחבת היכולת להשיג את התוצאות הרצויות. על האנשים בארגון ליצור חזון ברור שמגדיר את מטרותיהם ואת הדברים שחשובים להם. אנשים בעלי מיומנות אישית גבוהה מגלים מחויבות ואחריות גבוהה יותר, הם מתלהבים יותר, נוקטים יותר יזמות ולומדים מהר יותר. ארגון לומד הוא כזה שתומך ומעודד את עובדיו להרחבה של המיומנות האישית על ידי למידה והתפתחות.
  • מודלים מנטליים - לכל בני האדם מודלים מנטליים – תבניות קוגניטיביות – הכוללות אוסף של הנחות והכללות שנרכשו במהלך חייהם, והם משפיעות על האופן שבה הם מבינים את העולם, מפרשים אותו ופועלים בו. ארגון לומד הוא ארגון אשר בוחן באופן שוטף את המודלים המנטליים של העובדים בו ופועל על מנת לזהות מודלים שגויים ולתקנם. אין מודלים מנטליים מקודשים, הכל דורש בחינה ובדיקה. כך מתאפשר שיפור מתמיד של העובדים ושל הארגון.
  • חזון משותף - חזון משותף הוא תמונת העתיד שנושאים עמם העובדים בארגון, והוא כולל את היעדים המשותפים, הערכים והמשימות המאפיינים את הארגון. על החזון להיות חזון המשותף לכולם, לא רק למנהיג או לעובדים הבכירים, לא חזון שנכפה מלמעלה, אלא חזון שנבנה במשותף וכולם מסכימים לו ושואפים אליו. כמו כן, על החזון להיות גבוה ולא פשוט מדי או קל מדי להשגה כדי שתמיד יהיה לאן לשאוף. חזון משותף נותן השראה וכיוון, הוא ממקד את העשייה בארגון בכיוון הרצוי ויוצר מסגרת לעשייה של הפרט.
  • למידה הקבוצתית – למידה של קבוצה כרוכה בחשיבה משותפת, משוב בונה וסינטזה של רעיונות. היא דורשת דו שיח ופתיחות – לשתף רעיונות עם האחר, לקבל רעיונות מהאחר ולהשעות הנחות מוקדמות כדי להגיע לתובנות באמצעות זרימה חופשית של רעיונות. חשוב לתרגל את הלמידה הקבוצתית ולחזור עליה שוב ושוב כדי לפתח ולשכלל את כישורי הלמידה של הקבוצה ושל הארגון כולו.
  • חשיבה מערכתית – על ארגון להכיר בקשרי הגומלין שבין החלקים השונים בארגון ולהתייחס אליהם כשקשורים זה לזה, משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה. בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת וכך נוצר מצב שבעיות חמורות אינן באות על פתרונן. החשיבה המערכתית היא התלכיד המשלב את כל דיסציפלינות הלמידה ומתווה את הארגון הלומד.



יום שלישי, 29 במאי 2018

שווקי תחזית

שמעתם על המושג "שוק תחזית"?

תמונה קשורה


שווקי תחזית הם פלטפורמות לחיזוי סבירות ההתרחשות של אירועים, כאשר המשתתפים זוכים לתגמול בהתאם להתממשות התחזית. בשווקי תחזית המחירים נעים בין 0 ל-100 והם מייצגים את ההסתברות להתממשות התחזית על פי הדעה הקולקטיבית של המשתתפים הסוחרים בשוק. ככל שסוחר בוחר "להשקיע" יותר בתחזית מסוימת, הדבר מלמד על רמת ביטחון גבוהה יותר בתחזית זו.

בעולם העסקי ארגונים ועסקים משתמשים בשיטה זו על מנת לאפשר לבעלי עניין לבצע תחזיות לאירועים הנוגעים אליהם. למשל - שיעורי ההצלחה של מוצרים עתידיים, תחזיות מכירות, עמידה בלוחות זמנים של פרויקטים.

מאחורי שווקי חיזוי עומד הרעיון שבו צבירה של מספר חוות דעת מושכלות תהיה מדויקת יותר מכל הערכה של מנהל או מומחה בודד. מחקרים שנערכו על שוקי תחזית ארגוניים הראו כי התחזיות המושגות באמצעות שווקי החיזוי מדויקות יוצר מהתוצאות שהושגו בשיטות החיזוי המסורתיות.

רוצים לנסות? הנה אפשרות חינמית מעניינת במיוחד:

  • בורסת החיזוי של של הוליווד - Hollywood Stock Exchange - בורסה מקוונת שבה מהמרים על הצלחות סרטים בקופות הכרטיסים. הנרשמים לאתר מקבלים 2 מיליון דולר בכסף דמיוני. באמצעות הכסף הזה ניתן למכור ולקנות מניות של סרטים מהרגע שבו מכריזים על הפקתו של סרט. המידע המתקבל מבורסה זו הוכח כאמין מאוד, ולכן אולפני סרטים רבים רוכשים מהבורסה את המידע. 

נמשיך בשבוע הבא!

יום שלישי, 22 במאי 2018

מיקור המונים

מהו מיקור המונים?
מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.

דוגמאות לשימושים פופולריים במיקור המונים:
1. ויקיפדיה - אתר זה מתבסס על כתיבה של ההמונים - כולם כותבים ותורמים לערכים ובעזרת העבודה המשותפת נוצרת האנציקלופדיה כולה.
2. waze - היישומון מציג מידע על התנועה ועל הניווט המומלץ בזמן אמת, כאשר כל המידע מבוסס על מיקור חוץ של ההמונים המתעדכן כל העת.

מה המניעים של המשתתפים במיקור המונים?
המניעים דומים מאוד למניעים המוכרים לנו מעולם הלמידה: סקרנות, אתגר, סטטוס והכרה קהילתית, העשרה אינטלקטואלית, תחושת שייכות, תרומה לקהילה והנאה.

מה המניעים של חברות / אתרים / ארגונים להשתמש בשיטה של מיקור המונים?
חיסכון בעלויות - אין צורך להעסיק עובדים לצורך ביצוע המשימות.
הרחבת הידע - השיטה מתבססת על ידע של אנשים רבים, וכך ניתן לקבל ידע נרחב בתחומים מגוונים, ולא להסתמך רק על ידע של אנשים בודדים שידיעותיהם מוגבלות.
דיוק ושיפור הידע - בעזרת השיח המתנהל בין האנשים ובעזרת שקלול המידע הקיים בין כולם מתבצע תהליך של דיוק ושיפור הידע.


בסרטון הנמצא בקישור המצורף ניתן לראות דוגמה מעניינת של מיקור המונים בתחום הבריאות:


יום שלישי, 8 במאי 2018

חוכמת המונים

מכירים את המושג 'חוכמת המונים'?

















בויקיפדיה (מיזם שהוא למעשה אחד הביטויים המשמעותיים ביותר כיום לחוכמת ההמונים) המושג מוגדר כך:












בספרו "חוכמת ההמונים" טוען ג'יימס סורוביצקי כי כאשר מוצגת בעיה בפני ההמונים הם יתנו תשובה נכונה בשיעור גבוה הרבה יותר לעומת מומחים בעלי השכלה רלוונטית. כך למשל, בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר" הסטטיסטיקות מראות כי כאשר שאלות הופנו לקהל, למעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, אך כאשר השאלה הופנתה למומחים תשובותיהם היו נכונות בפחות מ-60% מהמקרים. מדהים, לא?

אז מהם התנאים לקיום חוכמת ההמונים?

  1.  עצמאות - דעת האנשים לא מושפעת מדעת האחרים
  2.  מגוון דעות - לכל משתתף יש לפחות לפחות מעט מידע פרטי 
  3.  ביזור (אי מרכזיות) - אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי
  4.  התקבצות - קיים מנגנון לתיעול החלטות פרטיות של האנשים להחלטה משותפת
או בקיצור - עמב"ה!










עם זאת, לא כולם מסכימים עם הטענות בדבר חוכמתם של ההמונים.למשל, ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית, טען לאחרונה בראיון לגלובס כי "חוכמת ההמונים נחמדה כשצריך לנחש את מספר הסוכריות בצנצנת או את משקל השור, אבל היא לא נכונה בהחלטות אסטרטגיות שבהן מנהיג צריך לקבל החלטה שלעיתים נוגדת את ההיגיון הממוצע. מה הטענה הכי גדולה שלנו למנהיג? שהוא עובד לפי סקרים. מה זה מנהיג שלוקח החלטות לא פופולריות? חוכמת היחיד, בדיוק כמו שפעל וינסטון צ'רצ'יל שכיהן כראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה. לנו היה את דוד בן-גוריון שהכריז על הקמת מדינת ישראל, כשברור היה שמדובר בצעד כמעט חסר כל היגיון. מה היה קורה אם הוא היה מתייעץ עם ההמון? אבל ההחלטות פורצות הדרך נלקחות מאותו אדם שעושה את ההבדל ושבזכותו חברה, מדינה או קיבוץ מצליחים".

ומה דעתכם?






יום שלישי, 24 באפריל 2018

כלכלת ידע

שלום לכולם!

השבוע למדנו על השילוב של כלכלה, טכנולוגיה וידע.

בכלכלה המודרנית, הרווחים הגדולים לא נוצרים עוד מייצור מבוסס חומר גלם ועבודה, אלא מהיכולת לגלם ידע ייחודי במוצר או שירות אשר הפצתו או שכפולו נעשים בעלות הקטנה ביותר.
החדשנות הטכנולוגית, יותר מההשקעות עצמן, הופכות לגורם המרכזי להגברת הפריון והתחרותיות ולהנעת הצמיחה הכלכלית.
הכלכלה החדשה מונעת מגלובליזציה, תחרותיות גוברת, טכנולוגיה מתפתחת וקצב שינויים מהיר.

כחלק מלימוד נושא זה בחנו את דפוסי אימוץ הטכנולוגיה, שגם הם משתנים והופכים למהירים יותר עם השנים.

התרשים שלהלן מציג את קצב אימוץ הטכנולוגיות בארה"ב – כמה שנים עברו עד ש- 25% מהאוכלוסייה אימצה כל אחת מהטכנולוגיות?



מהתרשים ניתן לראות בצורה ברורה כי קצב אימוץ הטכנולוגיות מצטמצם באופן דרסטי. למשל, 35 שנים עברו עד אימוץ הטלוויזיה לעומת 4 שנים בלבד לאימוץ הסמארטפון!!

אם נושא זה מעניין אתכם, אתם מוזמנים לצפות בסרטון שבקישור הבא. 
בסרטון דוד קירקפטריק, מייסד "Techonomy", מדבר על הקצב הגובר של התפתחות הטכנולוגיות ואימוצן ועל ההשפעה של מגמה זו על התרבות והכלכלה בעולם:


נמשיך בשבוע הבא!

יום שלישי, 10 באפריל 2018

מעגלי ידע

שלום לכולם!


האם אתם יודעים מהו שמו של הפסל המופיע בתמונה?

מדובר באינוקשוק (Inukshuk), פסל דמוי אדם המורכב מאבנים. הפסל מהווה אמצעי ניווט בשטח. הוא מסמן כיוון ומרחק ומשמש את המתיישבים באזור הארקטי בקנדה. משמעות המילה היא "ביכולתו לפעול כמו האדם", ואכן האינוקשוק מהווה סמל תרבותי לכוח ועוצמה.

עם השנים נמצא לאינוקשוק גם שימוש מקורי במיוחד – דרך לזכירת מודל KM  לניהול ידע, כפי שניתן לראות בתרשים הבא:


על פי המודל, תהליך ניהול הידע מבוסס על תרבות וטכנולוגיה ודורש תיווך של מנהיגות על מנת לעבור לשלב ייצור המידע, שבסופו נוצר ידע סמוי / גלוי. 
על מנת להשלים את התהליך יש להעריך את הידע, את איכותו ושלמותו, ולכך נועד השלב האחרון - שלב המדידה. 
כמובן שהתהליך מורכב יותר, זוהי רק טעימה מהמודל על רגל אחת.

פתאום יש לי חשק לטייל קצת באזורים הקפואים בקנדה, ולכם? 

להתראות בינתיים, נמשיך בשבוע הבא!




יום ראשון, 18 במרץ 2018

ניהול ידע - מבוא

ברוכים הבאים לבלוג שלי! 🙏

בבלוג זה אשתף אתכם בתכנים מעניינים שיעלו במסגרת הקורס 'ניהול ידע'.

בשיעור הראשון למדנו מושגים ראשונים הנוגעים לידע ולניהולו ונחשפנו לכלי נחמד ליצירת ענן מילים.

מהו ענן מילים?
ענן מילים מאפשר להזין טקסט מסוים ולהציג באופן ויזואלי את המילים המשמעותיות בטקסט. ככל שמילה מופיעה יותר בטקסט כך התצוגה שלה בענן תהיה גדולה יותר. ניתן ליצור עננים בצורות שונות ובעיצובים שונים.

האם תצליחו לגלות את מהם הנאומים המפורסמים שמסתתרים בעננים הבאים?

1.

2.


















נחמד, לא?
אם לא הצלחתם לגלות מהם הנאומים ואתם סקרנים - התשובות מופיעות בתחתית הפוסט.

אז איך אפשר ליצור ענן מילים?
זה מאוד פשוט! אתם מוזמנים להיכנס לאתר https://www.wordclouds.com/ ולהדביק שם את הטקסט שממנו תרצו ליצור ענן.
מדריך מפורט יותר ניתן למצוא בסרטון הבא:



להתראות בינתיים!



(הנאומים שמסתתרים בעננים: 1. יש לי חלום של מרטין לותר קינג  2. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)